“סמטת משיח בצפת – פסיעה אחת בין הזמן לגאולה”
שלום וברוכים הבאים לסמטת משיח – אחת הסמטאות הקטנות ביותר בצפת, ואחת הגדולות ביותר בחלום ובסוד.
במבט ראשון – מדובר בסמטה צרה, שקטה, שקירותיה מקולפים והצמחייה מבצבצת מהחרכים.
אבל מי שמכיר את סודות צפת – יודע: כאן לא רק הולכים… כאן מחכים.
היסטוריה ורקע:
סמטת משיח שוכנת בלב הרובע היהודי העתיק של צפת, סמוך לבתי הכנסת של האר”י הקדוש, רבי יוסף קארו, ורבי שלמה אלקבץ – מאבות תורת הקבלה בצפת של המאה ה־16.
באותם ימים, הייתה אווירה כללית בצפת שהגאולה קרובה ממש – והמאמינים האמינו שהמשיח ייכנס לעיר דרך סמטה זו.
היא קיבלה את שמה, לפי המסורת, משום שהאר”י הקדוש עצמו נהג לעבור כאן בדרכו לטבול במקווה, ונהג לומר לתלמידיו:
“שמרו עיניכם ופתחו לבבכם – שמא תראו משיח בצורת אדם פשוט.”
סיפורי מקום:
בספרי צפת הקדומים מצוין כי בסמטה זו נהגו חסידים ומקובלים להתבודד, ללמוד “תיקון חצות”, ולהגות בכתבי האר”י.
רבי משה קורדובירו – הרמ”ק – נהג לשבת באחת הפינות כאן בלילות שבת, ולשיר זמירות לבוא המשיח.
בעבר הלא רחוק גרה לה בסמוך לסמטה, גב׳ רוזנטל שהאמינה שמכאן יגיע המשיח והייתה נוהגת להמתין בפתח הסמטה עם 2 כוסות תה, הכוס התה השני אמרה בשביל משיח שיבוא …
אנקדוטה מרגשת:
בשנות ה־50, עם גלי העלייה מצפון אפריקה, התיישבה כאן משפחת זוארץ, דלת אמצעים אך רוויית אמונה.
אבי המשפחה, מרדכי, היה יוצא מדי בוקר אל הסמטה הזו, פורס שטיחון קטן ומתפלל.
כשהיו שואלים אותו למה לא מתפלל בבית הכנסת, היה משיב:
“המשיח יגיע מכאן – אני רוצה להיות הראשון שיגיד לו שלום.”
הסמטה זכתה לכינוי בפי ילדיו – “סמטת השלום הראשון”.
לסיכום:
סמטת משיח היא לא רק מקום גאוגרפי – היא מצב תודעתי.
היא מלמדת אותנו שהציפייה, התקווה, האמונה – הן לא רק תגובות למציאות, אלא כוח מעצב בתוכה.
וכמו שכתב רבי שלמה הלוי אלקבץ:
“מי שמאמין – כבר מוכן. מי שמצפה – כבר קרוב.”
