סיפורי העפלה וגבורה
ליד הדוידקה יורדות המדרגות המפורסמות שמובילות לשכונת המגינים.
שמן, “מדרגות עולי הגרדום”, ניתן להן לזכר לוחמי מחתרות (אצ”ל ולח”י) שנפלו בקרבות בצפת – והלוחמים שהוצאו להורג בידי הבריטים בכלא עכו– והונצחו כאן כסמל לדרכם ולמחיר החירות.
סיפור מרגש:
בשכונה התגורר יעקב לב, לוחם אצ”ל צעיר שעלה עם הוריו מתימן. במרדף אחרי נשק, הוא הסתיר נשק בבית הכנסת, נתפס על ידי הבריטים ונידון לתלייה.
הוא לא הוצא להורג – אך חברו לשכונה, שמעון אבולעפיה, אכן נפל בקרבות על המצודה.
לזכרם – קיבלו המדרגות את שמן, כסמל לירידה בנוף – ועלייה בגבורה.
תכנון ועיצוב המקום
• המדרגות נחצבו עוד בתקופת המנדט הבריטי, כחלק מתוכנית חירום לחיבור מהיר בין העיר העליונה לשכונת העולים החדשה.
המדרגות שימשו כחיץ בתקופת
המנדט לאחרי מאורעות תרפ״ט בין הרובע היהודי לימינם ולרובע המוסלמי לשמאלם
• בעשור הראשון של המדינה, הן שוקמו והורחבו, ובלב המדרגות נקבע לוח זיכרון קטן.
אנקדוטה:
מספרים שלוחמי הפלמ”ח קראו לדוידקה “הפצצה ששומעים – אבל לא יודעים איפה נופלת”.
פעם אחת, כשלא הצליחו לפגוע בעמדת אויב, אמר המפקד:
“הפגז פיספס את היעד – אבל פגע להם בלב”.
הדוידקה והמדרגות שלידה אינם רק אתרים פיזיים – הם סמל לימים של בלבול, תעוזה, פחד וגבורה.
כאן, במעט אנשים ונשק דל, הצליחה הרוח לנצח.
והרוח הזו – עדיין נושבת בין האבנים
“לא תמיד צריך כלי נשק מדויק – לפעמים די ברעש של צדק, ואמונה בצדקת הדרך.”