שלום וברוכים הבאים לגן המצודה – ליבה הפועם של צפת, ועין הצופה לכל הגליל העליון.
אנחנו עומדים כאן, לא רק בראש אחת הערים הגבוהות בארץ, אלא על שכבות של היסטוריה – מהצלבנים ועד לוחמי תש”ח.
“המצודה הצלבנית – מגדל ושברו”
אם תביטו סביב – תראו את שרידי המצודה הצלבנית, שבנו כאן האצילים האירופאים במאה ה־12.
הצלבנים בחרו בצפת לא סתם – זו נקודה אסטרטגית: גבוהה, רואה את כל השטח, מגנה על הדרך מדמשק לעכו.
המצודה בצפת הינה הגדולה מכול המבצרים שבנו הצלבנים בארץ.
המצודה כללה קירות ענקיים, מגדלים, ביצור כפול – ובעיקר, בור מים עצום, שבעתיד יהפוך לממצא היסטורי בעצמו.
אך ימי התהילה היו קצרים.
“בור המים הממלוכי – נס תחת האדמה”
ב 1260 כיבוש הארץ ע״י הממלוכים כיבוש אכזרי ע״י צבא אכזרי
ב-1266 הגיע הסולטן הממלוכי ביברס, כבש את המצודה, הרס חלקים גדולים ממנה
לא לפני ששם עליה מצור אך ללא הועיל , רק הסכמים עם הצלבנים מול השליט בייברס הממלוכי, הולידו הסכם שיותר להם לחזור לארצם אם יכנעו וימסרו את המצודה לידיו. לאחר שהצלבנים הסכימו בייברס הממלוכי הפר את ההסכם והרג את כול האבירים הצלבנים והחריב את המצודה, והרחיב ושדרג את בור המיים הזה מתוך תקווה שאותו לא יפילו במצור ומעל הבור בנה מגדל שמירה .
לבור הזה ירדו אנשים עם דליים כדי לשאוב מים במשך מאות שנים. הוא שרד רעידות אדמה, קרבות, ומה לא.
זהו אחד מבורות המים העמוקים ביותר בגליל – יצירה הנדסית מרשימה לכל הדעות.
ובזכותו – גם כשהמצור היה כבד, תמיד הייתה טיפה תקווה – וטיפה לשתות.
“אנדרטת לוחמי תש”ח – בלב ההר ובתוך הלב”
כאן, במאי 1948, ניטשו הקרבות הקשים על שחרור צפת.
הלוחמים – רבים מהם צעירים חסרי ניסיון, חברי הפלמ”ח, אנשי ההגנה, עולים חדשים, ולוחמים מהאזור – עמדו מול לוחמי הצבא הערבי והכוחות המקומיים.
הם לחמו לא רק על אדמה – אלא על תקווה, על שיבה של העם היהודי לצפת.
האנדרטה מנציחה שמות של 69 לוחמים, שנהרגו בקרבות לשחרור העיר. סביב האנדרטה תוכלו לראות עמדות תצפית שמהן ניהלו תצפיות וקרבות.
