משה ציפר (1902- 1989) היה פסל ואמן אשר יצר ופעל בעיר צפת משנות החמישים ועד לשנות השמונים של המאה הקודמת. הוא נולד בגליציה (פולין), ובגיל 17 עזב את מולדתו ועלה לארץ ישראל במסגרת חברותו בארגון "השומר-הצעיר".
בקיץ 1924 חלה ציפר והיה רתוק למיטה בבית החולים בצפת במשך תקופה ארוכה. אז קרה המאורע ששינה את חייו – הוא התחיל לקרוא ספר אודות ליאונרדו דה וינצ'י ובהשראתו החל לפסל בעץ. לאחר שהבריא נסע ציפר לוינה בירת אוסטריה והחל ללמד שם פיסול בביה"ס לאומנויות.
החל משנת 1934, עם חזרתו ארצה לאחר שנים של יצירה באירופה, נהג ציפר לנסוע מידי קיץ לצפת בכדי ליצור בה וליהנות מהשראתה. בשנת 1959 העניקה עירית צפת לציפר מבנה עתיק שכלל בית מרחץ עות'מאני מן המאה ה-18. מצב הבית היה ירוד מאוד, אולם ציפר ראה את הפוטנציאל הטמון בו, והחל לשפץ את הבית ואת החצר בהדרגה. בהמשך אף הקים גן פסלים בגינת הבית.
הפסלים בגן הם פסלים "מופשטים" – במובן שאינם חיקוי של דמות או צורה טבעית כלשהי. הם קיימים כצורות עצמאיות בזכות עצמן.
לאחר מותו הוריש ציפר את הבית על תכולתו לעריית צפת, וזאת כדי לשמר את האומנות הצפתית.
