בית הכנסת האר"י הספרדי בצפת, נחשב לבית הכנסת העתיק ביותר בעיר, בית הכנסת ששורשיו במאה ה 14 נקרא בתחילה על שמו של אליהו הנביא, הנוסע משה באסולה שהגיע לצפת ב 1522 מציין שקבלה בידי אנשי צפת שאליהו הנביא התפלל כאן. בית הכנסת נפגע ברעש האדמה של 1759, ונחרב ברעש האדמה של 1837 ושוקם בעזרת הנדבן היהודי האיטלקי במשך 16 שנה. בשנת 1570-1572 האר״י הקדוש- רבי יצחק לוריא אשכנזי, מחשובי המקובלים בכל הדורות, מגיע לצפת והמקום הופך לבית מדרשו ובית הכנסת בו התפלל.
בית הכנסת שימש מרכז רוחני חשוב לתלמידיו של האר"י ולדורות הבאים של מקובלים בצפת. אחד ממאפייניו הבולטים הוא ארון הקודש העתיק שלו, אשר לפי המסורת נבנה על ידי האר"י עצמו. ציוני דרך חשובים כוללים את המשך קיומו כמרכז תפילה ולימוד תורה לאורך מאות שנים, למרות תהפוכות הזמן.
אנקדוטה מעניינת מספרת כי בעת אחת התפילות, האר"י הקדוש התעכב מלהגיע. כאשר הגיע לבסוף, הסביר כי עלה לשמים כדי להביא נשמה קדושה שתתפלל עם הקהל. סיפור זה, כמו רבים אחרים, מעיד על האווירה המיוחדת והמקודשת שאפפה את בית הכנסת בתקופתו. עד היום, בית הכנסת האר"י הספרדי ממשיך להיות מקום תפילה ועליה לרגל עבור רבים.
