בית אשת"ם (אש תעשיות מתכת) נבנה בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת כמרכז מסחרי. הוא נבנה מכספי תרומות בכדי לשפר את המסחר ואת חיי הכלכלה של העיר.
כשאר המבנים המוצבים על הגבול בין השכונות, היהודית והערבית, נבנה הבית יותר כמו מבצר ממוגן מאשר מרכז כלכלי מסחרי. עם השנים לצידם של בתי המלאכה וחנויות המסחר נפתח בקומה התחתונה של בית אשת"ם "בית קולנוע", אשר שימש מודל מרשים לדו קיום אשר שרר בעיר בין תושביו היהודים והערבים. בית הקולנוע היה בבעלותם המשותפת של יוסף ברנדלי היהודי, ושותף נוסף ממוצא ערבי. בשיאו, הקרין בית הקולנוע סרטים בעברית, ערבית ואיידיש, לרווחת כל תושבי העיר.
עם התגברות המתיחות בין תושבי העיר היהודים והערבים בשנת 1947 נסגר בית הקולנוע, ובמקום מקרן סרטים ובליינים, מלאו את חדרי הבית חיילים ועמדות ירי ממוגנות. מיקומו של הבית על קו הגבול וסגנון הבנייה שלו כמבצר מוגן, הפך אותו לנקודה מרכזית וחשובה בסיפור העמידה של צפת היהודית בתש"ח. ניסיונות פריצה רבים של ערביי צפת אל תוך הרובע היהודי נבלמו בנקודה זו, סימני פגיעת הקליעים והפגזים על קירות המבנה משמשים כעדות למערכה זו ולעמידתה של צפת היהודית בגבורה במלחמת השחרור.
